פי הטבעת והחלחולת, שנמצאים בקצה המעי הגס, אחראים לחלק חשוב בבריאות ובאיכות החיים, אבל השיח סביב האזור הזה בגופנו מלווה בעננה של מבוכה והסתרה. הגיע הזמן לדבר על זה בסיוע מומחי אסותא מרכזים רפואיים. מהו תפקידו של פי הטבעת, כיצד הוא בנוי, מהן הבעיות השכיחות שמאפיינות אותו ובעיקר - איך נוכל לשמור על בריאותו? שבו בנחת, אנחנו מתחילים.
החלק האחרון במערכת העיכול
לפי ד"ר ארז ירדן, רופא כירורג כללי, פרוקטולוג באסותא מרכזים רפואיים, ומרכז תחום הכירורגיה בצה"ל, אזור פי הטבעת והחלקים הסובבים אותו הם החלק האחרון של המעי הגס. "במילים אחרות, מדובר בקצה מערכת העיכול", הוא מסביר, "זהו אזור מאוד מורכב בעל מבנה מיוחד ומעוקל שבו נמצאים איברים שונים כמו הרקטום, התעלה האנאלית ופי הטבעת, כולל הרירית והשרירים מסביב, ורצפת האגן. בגלל המורכבות שלו, הוא יכול להיות מושפע כתגובה לבעיות נוירולוגיות, אורתופדיות ופיזיולוגיות שונות".
ד"ר איאן ווייט, מומחה בכירורגיה קולורקטלית, פרוקטולוגיה ולפרוסקופיה באסותא מרכזים רפואיים, ומנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית בבילינסון, מוסיף: "אנשים חושבים שהתעלה האנאלית בנויה כמו צינור, כמו הוושט, הקיבה, המעי וכו', אך מדובר באיבר הרבה יותר מורכב שבו מגוון עצבים ושרירים, חלקם מופעלים על ידינו, וחלקם אוטונומיים ומופעלים באופן בלתי נשלט".
בתחילת השרשרת (או בסופה, תלוי איך מסתכלים על זה) נמצא הרקטום. "תפקידו לשמש כמעין 'מכל לצואה' לפני התחלת תהליך הדיפיקציה – יציאת הצואה החוצה", אומר ד"ר ירדן. "הרקטום יכול להתרחב מאוד ולהכיל כמות גדולה של צואה. כאשר אותו מכל מתמלא, הוא מאותת למערכת העצבים ומשם למוח. זו הסיבה שאנשים מרגישים דחיפות ללכת לשירותים".
לאחר הרקטום נמצאת התעלה האנאלית. "אורכה הוא עד ארבעה סנטימטרים, והיא בנויה מכמה חלקים", מסביר ד"ר ווייט, "מדובר בתעלה רחבה שמוקפת בסוגרים - שני שרירים טבעתיים שהשליטה באחד מהם רצונית ובשני בלתי רצונית. שרירים אלו גורמים ללחץ המאפשר שליטה על פעולת ההתרוקנות. חלק זה מוקף ברקמה רירית מיוחדת שדומה במאפייניה לעור על אף שהיא פנימית. בקצה התעלה נמצא פי הטבעת שמהווה את פתח היציאה".
ד"ר ארז ירדן: "אנשים לא ניגשים שנים להיבדק ולפעמים כשהם ניגשים זה מאוחר מדי. זה מקצוע בעייתי מבחינת זמינות התורים ולכן נורא-נורא חשוב לבוא ולהיבדק, ולהתעקש על זה. מטופלים צריכים להבין שגם אם הפרוקטולוג ראה את פי הטבעת שלהם, אחרי 2 דקות הוא כבר שכח מזה. צריך להתגבר על המבוכה"
בישיבה בשירותים מופעל לחץ עצום
בשל מורכבותו של פי הטבעת לא מעט אנשים סובלים מבעיות התרוקנות ומגיעים לטיפול עקב כך. "עקב המבנה המיוחד של פי הטבעת, כשיש בעיית התרוקנות או פגיעה מכנית באזור התוצאות קשות מאוד לטיפול ולריפוי", אומר ד"ר ווייט. "אחד הטיפולים הטובים שאנחנו שולחים אליהם מטופלים זו פיזיותרפיה של פי הטבעת – ביו-פידבק.
"לפעמים צריך ללמד גם בנאדם מבוגר איך להתרוקן שוב כי הרוטינה שאנו מבצעים בבסיסה היא לא טובה. אף אחד לא מלמד אותנו איך להתרוקן, וגם השירותים שבהם אנו משתמשים אינם בנויים טוב: במהלך הישיבה יש משקל ולחץ עצום על פי הטבעת. אנשים יושבים וקוראים ספר ומבלים שם שעות. צריך לזהות את הבעיות האלה לפני שניגשים לניתוח כי זה יכול לעשות נזק שקשה לרפא".
ששששש, לא מדברים על זה
לא ממש מפתיע, אך לפי דברי ד"ר ירדן, לא מעט אנשים נמנעים מביקור אצל פרוקטולוג בגלל מבוכה מהמצב הרפואי. "אנשים לא ניגשים שנים להיבדק ולפעמים כשהם ניגשים זה מאוחר מדי", הוא מדגיש, "זה מקצוע בעייתי מבחינת זמינות התורים ולכן מאוד-מאוד חשוב לבוא ולהיבדק, ולהתעקש על זה. מטופלים צריכים להבין שגם אם הפרוקטולוג ראה את פי הטבעת שלהם, אחרי שתי דקות הוא כבר שכח מזה. צריך להתגבר על המבוכה".
"אנשים לא אוהבים לדבר", מוסיף ד"ר ווייט, "אני תמיד אומר שאם יש בקע או בעיה בכיס מרה אתה שואל את החברים או כותב על זה ברשתות החברתיות, אבל כשיש טחורים או פיסורה או בעיה בפי הטבעת אתה לא מספר לאף אחד כי יש טאבו בנושא עצמו. אנשים לא רוצים לדבר על מה קורה שם. אנשים שעושים ניתוחים המון פעמים יבקשו לא לכתוב שהם עשו ניתוח טחורים במסמך, רק לכתוב שהם עברו ניתוח, והם יגידו ניתוח אחר".
"בעיות בפי הטבעת", הוא מסביר, "הן דבר נפוץ. אנשים נכנסים למרפאה, יש להם פיסורה או פיסטולה והם חושבים שהם היחידים, אך כל החולים במרפאה אלה חולים עם בעיות פרוקטולוגיות. אם תשאל עשרה חברים שלך אם הייתה להם בעיה בפי הטבעת, לפחות חמישים אחוז יגידו שכן. חשוב שאנשים לא יתביישו. מאוד חשוב לדבר על זה. לא צריך להתבייש ותמיד ללכת לפרוקטולוג. רופא המשפחה לא יכול לבדוק אותך. הוא ירשום משחה ופה ייגמר כל הסיפור".
מהן הבעיות הרפואיות השכיחות?
יש לא מעט בעיות רפואיות המערבות את אזור פי הטבעת, אך רבים ממהרים לזהות אותן באופן שגוי כ"טחורים". "רוב האנשים שמגיעים אליי אומרים לי שיש להם טחורים כשיש להם בעיות אחרות", מגלה ד"ר ירדן. "לכל דבר האוכלוסייה קוראת טחורים, אך יש ארבע בעיות עיקריות נפוצות: טחורים כמובן, וגם פיסורה (קרע בפי הטבעת), פיסטולות (תהליכים דלקתיים באזור פי הטבעת) או גרד בפי הטבעת". כיצד ניתן להבחין ביניהם? ההסברים לפניכם.
טחורים
לפי ד"ר ירדן, אותה בעיה טורדנית וכה מוכרת היא למעשה פקעות ורידיות של כלי דם באזור פי הטבעת, שנוצרות כאשר אדם מעביר צואה קשה או סובל מעצירות כרונית לאורך זמן, מרים משקלים כבדים או סובל ממחלות ריאתיות כרוניות. נוסף לכך, טחורים הם בעיה נפוצה אצל נשים בתקופות היריון ולידה, בגלל לחץ על הוורידים בפלג הגוף התחתון בשל הרחם הגדל והעלייה בנפח הדם.
"הסימפטומים יכללו בליטה או נפיחות של פי הטבעת, דימום בדרגות שונות, גרד משמעותי, כאבים קשים, אי-נוחות ותחושת מלאות בפי הטבעת במקרה של טחורים בדרגות גבוהות", הוא אומר. לרוב אנו ממליצים לבוא ולהיבדק כי כמו שאמרתי – לא כל בעיה היא טחורים".
ד"ר איאן ווייט: "אנחנו תמיד אומרים שמה שיוצא זה מה שנכנס. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על יציאות רכות. מישהו שיש לו עצירות, שמתאמץ בשירותים, פוקד את חדר השירותים כמה וכמה פעמים ביום או מבלה שם המון זמן - יסבול הרבה יותר מבעיות בריאות בפי הטבעת"
לאחר האבחון ייקבע הטיפול לפי דרגת הטחורים שאובחנה: "אם זו דרגה נמוכה, לרוב הטיפול יהיה שמרני עם שינוי התנהגותי ותזונתי, כמו למשל הקפדה על שתייה במשך היום של 3-2 ליטרים, העשרת התזונה בסיבים תזונתיים על ידי אכילת פירות וירקות, עם הימנעות ממאכלים מאוד חריפים ומתובלים, שתיית אלכוהול ואכילת פחמימות, וזאת מכיוון שפחמימות הופכות את הצואה ליותר קשה".
כשאלה לא עוזרים יש גם פתרונות ביניים כמו קשירת טחורים. "זו פעולה פשוטה שעושים במרפאה המתאימה לטיפול בטחורים פנימיים בלבד בדרגות 3-2, לא יותר מזה. במסגרת הפעולה קושרים את כלי הדם שמובילים דם לאזור על ידי גומייה. יש גם טיפולים נוספים במכשירים נוספים כמו אינפרא אדום". כאשר הטחורים כבר בדרגה ארבע, אין מנוס מפנייה לניתוח. "פה מדובר על כריתה של כלי הדם על ידי מכשיר מסוג לייזר שכורת את הרקמות וגם מלחים אותן. ההחלמה לוקחת שבועיים והיא דורשת מנוחה כי היא אינה קלה. מדובר באזור מאוד רגיש עם הרבה מאוד עצבים ולכן הוא מאוד כואב למטופלים".
פיסורה
פיסורה היא קרע או סדק באזור פי הטבעת. "בגלל שאזור פי הטבעת רווי בהרבה מאוד עצבים, כל קרע קטן, כל שפשוף, משקף למטופל כאב מאוד עוצמתי", הוא אומר. "לא תמיד זה באמת נכון: יכול להיות קרע מאוד משמעותי שלא יכאב בכלל, ויכול להיות קרע מאוד קטן שיגרום לכאבים קשים מאוד. חשוב גם להבין כי בעת מצבים של פיסורה ישנה סגירה או היצרות של פי הטבעת, וכתוצאה מכך אספקת הדם לאותו פצע שנוצר יורדת והפיסורה לא מצליחה להחלים".
לטיפול כמה שלבים: "השלב הראשון יתמקד בשמירה על צואה רכה שתאפשר למקום להחלים", מסביר ד"ר ירדן. "אמבטיות ישיבה הן גם דבר מאוד חשוב כדי להרפות את האזור. יש גם משחות לטיפול שעובדות במנגנונים שונים כדי לגרום להרפיה של השרירים המכווצים, אך צריך הרבה מאוד סבלנות כי לוקח לגוף המון זמן כדי להגיב. חשוב לציין כי הטיפול במשחות הוא חיצוני בלבד. טעות נפוצה היא להשתמש בהן באופן פנימי – דבר שגורם לפתיחה של הפיסורה כל פעם מחדש".
פיסטולה
"פיסטולה היא תעלה שנוצרת בפי הטבעת כתוצאה מתהליך דלקתי", מסביר ד"ר ירדן. "זו תופעה שכיחה אצל חולי קרוהן, למשל. מדובר בתהליך שיש בו מורכבות, גם מבחינת הטיפול, וגם מבחינה הישנות הבעיה, כיוון שהיא יכולה להיות קלה ושטחית והטיפול בה יהיה קצר, אך אם היא מורכבת ומסועפת ומערבת גם את השריר. הטיפול בבעיה שונה, ארוך יותר, וגם ההישנות תהיה באחוז יותר גבוה".
במקרים מסוימים אותה תעלה החסומה משני צדדיה מביאה להיווצרותו של אבצס. "מה המטופלים עושים במקרה כזה? הולכים לחדר המיון ושם פותחים את התעלה הזאת בצד אחד, אך הבעיה חוזרת", מוסיף ד"ר ירדן, "חשוב לפתור את הבעיה מהשורש, להבין איפה התעלה עוברת ולנסות לתת טיפול".
לדבריו, קיימים לא מעט פתרונות, ודרושים ניסוי וטעייה כדי למצוא את המתאים ביותר. "צריך לנסות הכול. במקרים מסוימים אנחנו עורכים הדמיה לפני הטיפול כדי לנסות לזהות את המורכבות של הפיסטולה. ניתן גם לנתח, אך אני פחות אוהב את הגישה הזאת".
גרד בפי הטבעת
כשמה כן היא – בעיה טורדנית שעלולה לגרום סבל למטופלים. "הבעיה הזו משפיעה על איכות החיים באופן ניכר", מציין ד"ר ירדן, "יש אנשים שמתעוררים משינה, שסובלים כל כך עד כדי כך שהם פוצעים את עצמם עוד פעם ועוד פעם עד כדי זוב דם, ממש גורמים לפציעה משמעותית ויצירת פיסורה עצמית. לפעמים אנשים סוחבים את זה איתם שנים מבלי שהבעיה מתגלה, פוצעים את המקום באופן כרוני, מה שגורם לעור להפוך למעובה, נוקשה ובצקתי, מה שמקשה על מציאת פתרונות".
הסיבות לגרד רבות ולפעמים ישנם גם קשיים באבחון הגורם לבעיה. "זה יכול להיגרם מבעיות עוריות כמו פסוריאזיס, זה יכול לקרות כתוצאה מאכילת מזון שמוריד את החומציות בצואה כמו עגבניות, מיצי הדרים, אוכל חריף, שתיית קפה בכמות גדולה, וזה יכול לנבוע גם מבעיות פרוקטולוגיות כמו פיסורות, טחורים או פיסטולות, או תולעי מעיים ופרזיטים שנמצאים באזור פי הטבעת. אצל נשים לפעמים זה נובע מזיהום פטרייתי".
הטיפול יתבצע בהתאם לגורם הבעיה והוא יתחיל בבדיקה גופנית. "הבדיקה הגופנית תקבע אם מדובר בבעיה פרוקטולוגית", מסביר ד"ר ירדן, "בנוסף, אנחנו תמיד שולחים את המטופלים לבדיקת תרבית צואה, ונשים נשלחות לגינקולוגים כדי לשלול הימצאות של פטרייה. במקרים אחרים אנחנו מפנים גם לרופאי עור שיסתכלו אם יש משהו חריג".
מהי הבעיה הפרוקטולוגית השכיחה בקרב חיילי צה"ל?
לא, אין מדובר בטחורים. הבעיה הפרוקטולוגית השכיחה בצה"ל היא דווקא שערה הפוכה. "שערה הפוכה זה בעצם כיס תת-עורי באזור בין העכוזים, בחלקו התחתון, שבו נוצרת דלקת או איזשהו ממצא תת-עורי גדול שלרוב שפיר אך לפעמים יוצר דלקת משמעותית שמצריכה פתיחה אקוטית וטיפול כירורגי", מסביר ד"ר ירדן, שכחלק מתפקידו כמרכז תחום הכירורגיה בצה"ל, הפך להיות המנתח שביצע את מספר ניתוחי השערה ההפוכה הגדול בעולם.
"פעם היו קוראים לזה 'מחלת נהגי הג'יפים', כי אותם נהגים היו יושבים כל היום, מזיעים, לא זזים מהכיסא ונוהגים שעות. זה היה גורם לפרובוקציה במקום הזה. הפתרון הוא לשמור על היגיינה, לגלח את האזור ולבוא להיבדק כדי לתפוס את זה בזמן. לפעמים ההחלמה לוקחת חודשים רבים".
ד"ר איאן ווייט: "היום יש חד-משמעית יותר ביקורים של אנשים שמגיעים בגלל אסתטיקה של פי הטבעת, כולם רוצים פי הטבעת כמו של צעירים, אך יש מעט מאוד דברים שניתן לעשות. הרפואה עוד לא בדקה את הטיפולים האלה בטווח הארוך והמון פעמים אנשים מגיעים עם זיהומים, כוויות, דלקות ובסופו של דבר הם לא מרוצים מהתוצאות"
איך לשמור על בריאות פי הטבעת?
זו אולי השאלה החשובה מכולן. "אנחנו תמיד אומרים שמה שיוצא זה מה שנכנס. הדבר הכי חשוב כשאנחנו מדברים על פיסורות או טחורים הוא לשמור על יציאות רכות", אומר ד"ר ווייט. "מישהו שיש לו עצירות, שמתאמץ בשירותים, פוקד את חדר השירותים כמה וכמה פעמים ביום או מבלה שם המון זמן - יסבול הרבה יותר מבעיות בריאות בפי הטבעת".
לדבריו, הפתרון האפקטיבי ביותר הוא שינוי אורח החיים בכלל, ובפרט – שינוי תזונתי. "אם אנחנו אוכלים רע – לא אוכלים ירקות ופירות ולא שותים מספיק מים, יושבים כל היום ולוחצים, הדבר גורם למגוון בעיות והמון פעמים הטיפול הכי קל הוא שינוי תזונתי".
כחלק משינוי זה, ממליץ ד"ר ווייט לשלב בתזונה היומיומית מאכלים המכילים אחוז גבוה של מים וסיבים תזונתיים. "שינויים אלה בפני עצמם כבר יכולים לעשות שינוי משמעותי בקרב מי שסובל מפיסורות או טחורים. כל דבר שגורם ליציאות רכות יהיה טוב", הוא אומר. "הסיבים גורמים לצואה להיות רכה, מה שעוזר לה לצאת בקלות. מזונות כמו ירקות ירוקים, פירות עם כמות גדולה של מים כמו תפוז, מלון, אבטיח, ומוצרי מזון מלאים – לחם מקמח מלא, פסטה מקמח מלא - מומלצים".
הוא מוסיף: "יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום. קפה אינו נחשב. המון אנשים אומרים 'אני שותה המון קפה', אך קפה משתן וגורם ליציאה של מים מהגוף. עדיף למנוע כמות גדולה של קפאין. בנוסף, חשוב לא לשבת הרבה בשירותים. היום עם הטלפונים אנשים יכולים לשבת שם כל היום וכל הלילה, וזה דבר גרוע מאוד בגלל הלחץ על פי הטבעת".
גם היגיינה משחקת תפקיד חשוב. "אחרי יציאה יש לשטוף ולנקות את האזור כמו שצריך. אנחנו לא ממליצים להשתמש במגבונים, אך גם נייר טואלט יבש לא מומלץ. הכי נכון זה להיכנס לאמבטיה ולשטוף. בכלל, בתור פרוקטולוגים אנחנו תמיד אומרים שצריך להחזיר את השימוש בבידה. במקרים של פיסורה או טחורים, שטיפה של האזור תהיה הכי יעילה וזאת כי מים מנקים באופן הכי יעיל".
גידולים סרטניים: אילו סימנים מחייבים פנייה דחופה לרופא?
לצד כל העצות, ד"ר ווייט מדגיש שיש סימנים שמחייבים פנייה דחופה לרופא, שעלולים להוות סימנים מקדימים לגידול בפי הטבעת. "מי שבריא לחלוטין ומבחין שלאט-לאט יש לו קושי להתרוקן, היציאות קשות או שאין יציאות במשך כמה ימים חייב להיבדק. גם דימום הוא תמרור אזהרה – אני לא מדבר על הכתמה קטנה על הנייר אלא על דימום טרי שלא היה להם אף פעם.
"אמנם רוב הסיכויים שמדובר בטחורים ולא בגידול, אך צריך להיבדק. סימן שלישי הם כאבים או נפיחות באזור הטבעת. זה נפוץ יותר באנשים מעל גיל 50, אך רואים את זה גם בגילים יותר צעירים. יש המון סוגים של גידולים כך שעל כל בנאדם המרגיש את אחד מהסימפטומים שצוינו לעיל לגשת לבדיקה. זהו המסר הכי חשוב".
זהירות: טיפולים אסתטיים לפי הטבעת
בשנים האחרונות צץ מדי פעם נושא האסתטיקה של פי הטבעת. ד"ר ווייט מזהיר מטיפולים שמחד אינם אפקטיביים דיים, ומאידך יכולים לגרום לנזק ממשי. "בתור פרוקטולוג אני רואה אנשים שמסתבכים עם זה. כיום יש חד-משמעית יותר ויותר ביקורים של אנשים שמגיעים בגלל אסתטיקה של פי הטבעת, כולם רוצים את פי הטבעת כמו של צעירים.
"רוב הבעיות האסתטיות הן בליטות, נפיחות וכפלי עור – דברים שאסתטית לא נראים טוב, אך יש מעט מאוד דברים שניתן לעשות. הרפואה עוד לא בדקה את הטיפולים האלה בטווח הארוך, והמון פעמים אנשים מגיעים עם זיהומים, כוויות, דלקות ובסופו של דבר הם לא מרוצים מהתוצאות. גם אם רוצים לכרות או להסיר דבר כזה או אחר, יש להגיע קודם כל לפרוקטולוג מומחה שיבדוק את זה. לא ללכת למישהו שהוא לא רופא, לא כירורג ולא פרוקטולוג".